קולומביה

אתם זוכרים את רנה היגיטה, נכון? הפסיכי הזה – הם לא כינו אותו "המשוגע" סתם כך – השוער של הנבחרת הלאומית של קולומביה, שלקח סיכונים, "השוער המטאטא" קראו לו גם, שאהב לכדרר, ואת ההצלה המופלאה שלו, העצירה המדהימה, כנגד כל הגיון, ההצלה הטיפשית, שאין דרך שהוא לוקח את הכדור הזה, שאיך לעזאזל הוא הגיע לכדור הזה, הצלה מבית היוצר של מוזיאון ריפלי תאמינו לזה או לא, ההצלה חסרת האחריות לחלוטין, חסרת הזהירות לחלוטין, ההצלה על קו השער מבעיטה של ג'יימי רדנפ במשחק ידידות מול אנגליה, מכל המקומות לא פחות ולא יותר באצטדיון וומבלי ב-2002?

בחייכם, בטוח שראיתם את ההצלה הזו. ואז בטח ניגבתם חזק חזק את העיניים, לקחתם נשימה עמוקה, נענעתם את הראש בפליאה ורצתם מהר למחשב הכי קרוב כדי לראות הילוכים חוזרים.

מכיוון שההצלה הזו מסמלת את מה שהיה, ומבחינות רבות עדיין, הוא הכדורגל של קולומביה.

קולומביה טיפסה לראשונה למשחקי הגביע העולמי בצ'ילה 1962, אבל לא הצליחה להעפיל מהבית המוקדם. המדינה נאלצה לחכות עד הטורניר של 1990 באיטליה בכדי להעפיל פעם נוספת, ואפילו הצליחה להגיע עד לסיבוב של 16 האחרונות שבו הפסידה לקמרון. אולם הזרעים נשתלו לנבחרת שעתידה היתה לפרוח בתוך מספר שנים.

לקולומביה היתה נבחרת נהדרת שהציגה כדורגל נהדר במשחקים המוקדמים של טורניר 1994 בארצות הברית. זו היתה נבחרת בוגרת, שרוב שחקניה שיחקו בקבוצות מקומיות בקולומביה בואכה החוזה הגדול באירופה. והם היו מסוגלים לשחק. ועוד איך. והם גם הבשילו בפרק הזמן שחלף מאז הטורניר הקודם לכדי קבוצה מלוכדת, שמשחקת כדורגל מבריק. עד כדי כך הם הבשילו, עד שלא חששו מאף נבחרת. אולי כי ידעו שבכל יום נתון הם מסוגלים לנצח כל קבוצה.

היה גם את האיש שעמד בצד, אבל לגמרי לא בצל. כולם ראו אותו, כולם ידעו מי הוא. קראו לו פבלו אסקובר, כינו אותו בהערצה "הפטרון". ברון הסמים של קרטל מדאין, אסקובר אהב כדורגל. הוא בנה מגרשי כדורגל עבור התושבים, הוא אהב לשחק בכדורגל עם ילדים, הוא החזיק בבעלות על קבוצת כדורגל. והוא, איך נגיד זאת בזהירות – שלט על הכדורגל בקולומביה. ייקח עוד שנים עד שייצאו הסיפורים איך הוא הבריח את שחקני הנבחרת אליו לכלא בו ישב ואותו בנה, שנודע בשם "הקתדרלה", בכדי לשחק בשביל הכיף במגרש שהקים. והיו גם סיפורים על הימורים והמון כסף שהחליף ידיים.

הנבחרת הלאומית הלכה והתחזקה ממשחק למשחק. במהלך המשחקים המוקדמים, ניצחה קולומביה את היריבה הגדולה ארגנטינה 1-2 במשחק הראשון בברנקיו. לפני המשחק השני, שאלו אחד, דייגו ארמנדו מראדונה, על הסיכויים של נבחרת קולומביה. הוא צחק. אחר כך הרים יד אחת לגובה הכתפיים. "ארגנטינה פה", אמר. אחר כך הוא הוריד את היד השנייה לגובה הברכיים, "וקולומביה פה", אמר. קולומביה הביסה 0-5 את ארגנטינה. בבואנוס איירס. וזה אפילו לא היה כוחות. אף אחד כמעט לא יכול היה לעצור אותם.

הנבחרת הובלה על ידי הקיצוני המבריק פאוסטינו אספרייה, על ידי היגיטה, החלוץ קרלוס ולדרמה והבלם והקפטן אנדרס אסקובר. הקבוצה, והמדינה כולה מאחוריה, היו מלאי ביטחון וציפיות בדרך לארצות הברית.

ואז הכל התפרק.

היו סיפורים על איומי מוות שקיבל המאמן פרנסיסקו מאטורנה בגלל בחירת השחקנים והיו גם סיפורים על הלחץ שהופעל על השחקנים על ידי ברוני הסמים. קולומביה הפסידה במשחק הראשון 3-1 לרומניה, את השני 2-0 לארצות הברית וניצחה בשלישי 0-2 את שוויצריה. אבל זה לא הספיק.

האסון התרחש במשחק השני, כשאחד השערים שהנבחרת ספגה היה שער עצמי מרגלי הקפטן אסקובר. שישה ימים מאוחר יותר, מחוץ לבר בעיר הולדתו מדאין, אסקובר נורה למוות. המדינה כולה התאבלה, העולם כולה הוכה באבל.

לקח לקולומביה המון זמן להתאושש. היא העפילה לשלבי הבתים בטורנירים של 1998 ו-2002 ואז שבתה ולא הצליחה להעפיל לטורנירים עד 2014. יומיים לאחר שקולומביה ציינה את יום השנה ה-20 להירצחו של אסקובר, הפסידה הנבחרת הלאומית 2-1 לברזיל ברבע הגמר, השלב הגבוה ביותר אליו העפילה מאז ומעולם.

שיאן ההופעות של קולומביה הוא ולדרמה עם 111 משחקים. הכובש המצטיין בכל הזמנים הוא ראדמל פלקאו עם 28 שערים ב-70 הופעות.

ועכשיו רק שניה. לא באמת  חשבתם שניתן לכם ללכת לפני מילה אחרונה על היגיטה, נכון? אז השוער בעל רעמת התלתלים ושפם העבות החביא עוד קלף אחד בשרוול – הוא אהב לקחת בעיטות חופשיות, ועל שמו רשומים 3 שערים בינלאומיים.

טיקטינגו גאה להיות ספק הכרטיסים הגדול והאמין בשוק הישראלי.

החברה נוסדה ב-2006 ומספקת כרטיסים ללקוחות מ-120 מדינות ברחבי העולם. מוקד המכירות של החברה פתוח שישה ימים בשבוע ובימים שני עד חמישי זמין עד 23:00. החברה מתפעלת מוקד שירות הזמין ללקוחותיה שבעה ימים בשבוע.