לה קורוניה
היתה תקופה בזמן, למרות שמדובר היה בתקופה קצרה בלבד, שדפורטיבו לה קורוניה – הקבוצה הקטנה מגליציה, קבוצה שאף אחד לא באמת שם לב אליה, קבוצה שהיתה רגילה לנוע למעלה ולמטה בין הליגות השונות בספרד – נגעה בשמיים. אבל סופן של נסיקות חדות וגבוהות להסתיים ברעידות ובהתרסקויות. ככל שגבוהה היתה הנסיקה, כך חדה היתה הנפילה.
הכל התחיל בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת. דפור חזרה לבמה המרכזית של הלה ליגה ב-1991 בפעם הראשונה מזה כמעט 20 שנים. הפעם הזאת, מדובר היה בסיפור שונה. בפעם הזאת, המועדון השקיע כסף גדול ברכישה בשוק ההעברות. כך הובאו לקבוצה מזיניו, בבטו ודונאטו, אלופי עולם ב-1994 במדי ברזיל, אליהם הצטרף מאורו סילבה ומאוחר יותר ריבאלדו ודז'למינה, הבולגרי אמיל קוסטאדינוב והספרדים צ'יקי בגריסטיאן וחוליו סאלינס. בבטו לא בזבז זמן בעונה הראשונה שלו, 1992-93, וסיים אותה כמלך השערים של הלה ליגה עם 29 כיבושים. פתאום לה קורוניה שיחקה את המשחק.
הקבוצה התפוצצה על המגרש בעונת 1993-94. ארבעה משחקים לסיום העונה, דפורטיבו הובילה את הליגה עם פור של שלוש נקודות על פני קבוצת הכוכבים של לואי ואן חאל בברצלונה, שזכתה ב-3 תארים ברציפות. בכדי לזכות, לה קורוניה היתה צריכה לנצח בשניים מתוך ארבעת המשחקים שנותרו. אם היה זמן לחוץ, זה היה הזמן. שלושת המשחקים הראשונים הסתיימו בתיקו, אבל עדיין היתה אפשרות לקחת אליפות. במשחק האחרון של העונה ברצלונה ניצחה והיתה צריכה לחכות לתוצאה מגליציה. בדקות הסיום החמיץ הבלם מירוסלאב דיוקיץ' בעיטת עונשין נגד ולנסיה והמשחק הסתיים בתיקו. שוב פעם ברצלונה היתה זו שחגגה. רק לאחר שנים יתגלה שברצלונה שילמה לשחקני ולנסיה סכומי כסף גדולים על מנת להבטיח שהם יתאמצו. בעונה שלאחרי שוב סיימה דפורטיבו כפינאליסטית.
לה קורוניה חזרה לעבוד וסופר דפור נולדה. ב-1995 הקבוצה זכתה בקופה דל ריי – הגביע הראשון שלה, אחרי ניצחון על ולנסיה. מאוחר יותר היא הביסה את ריאל מדריד 1-5 בסופר קופה הספרדי. ב-1989 בבטו וריבאלדו עזבו, אבל מי שהצטרף היה חביאר איורטה, שאימן אז את היריבה הגדולה סלטה ויגו. איורטה רק היה צריך לשפץ קצת את הקבוצה שירש והביא את דייגו טריסטאן ממיורקה ואת החלוץ ההולנדי רוי מקאי מטנריף, ואת ויקטור סאנשז וסלבישה יוקאנוביץ' בכדי לחזק את הקישור. הוא שיחק במערך של 1-3-2-4, כשהקשרים ההגנתיים שיחררו את התוקפים לרוץ לאורך המגרש. מקאי כבש שלישייה במשחק הראשון של העונה ואת שער הניצחון במשחק האחרון, הניצחון על אספניול שהביא את האליפות. בסך הכל כבש ההולנדי 22 גולים באותה עונה.
לה קורוניה הפכה לקבוצת עלית. בשנה שאחרי היא שוב סיימה את הליגה במקום השני והפכה למשתתפת קבועה בליגת האלופות לתקופה של חמש שנים. היא הגיעה עד שלב חצי הגמר ב-2004.
ואז באה הנפילה. הבעיה היתה, כפי שהוסבר שנים מאוחר יותר, שהשחקנים הבכירים לא נמכרו במחירי שיא כשהיו בשיא. ב-2011-12 דפור ירדה לליגה השנייה בפעם הראשונה מזה 20 שנים. הקבוצה עלתה בחזרה ללה ליגה ב-2014-15 והריאזור שוב התעורר לחיים.
דפורטיבו לה קורוניה משחקת בצבעי כחול-לבן. משחקי הבית מתקיימים באצטדיון הריאזור, בעלת תכולה של 33,660 מקומות. שיאן ההופעות של המועדון הוא פראן, עם 550 משחקים (ו-50 שערים) בין השנים 1988-2005. שיאן הכיבושים הוא רואי מקאי, עם 96 גולים ב-133 הופעות בין השנים 1999-2003.
מזה למעלה מעשור שטיקטינגו גאה לספק את שירות הכרטיסים האמין ביותר, היעיל ביותר ועם המחירים הטובים ביותר. אנו מציעים מגוון רחב של כרטיסים לאירועי ספורט והופעות חיות ב-120 מדינות ברחבי העולם. צוות אנשי המכירות הרב-לשוני שלנו מוכן לעזור לכם בכל דרך במטרה לספק לכם את החוויה המשלמת. אתם יכולים להתקשר אלינו, לצוטט איתנו, או למלא את טופס "צרו קשר" באתר.
נשמח לעזור לכם. ועכשיו הגיע הזמן לבחור את הכרטיסים למשחקי דפורטיבו לה קורוניה.
