שני שמות קופצים לראש עם איזכור של אודינזה: הברזילאי המופלא זיקו והגיור המקומי אנטוניו די נטלה. הראשון עבר לעיר אודינה במה שהתברר כהרפתקה אירופאית קצרת מועד, והשאיר את האוהדים המומים, מצפים ומקווים לעוד; השני שיחק 12 שנים נהדרות במדי השחור-לבן והוא עדיין נערץ בעיר גם לאחר פרישתו ממשחק פעיל. היו אחרים, כמובן, כמו המפציץ הגרמני אוליבר בירהוף, אבל הנשיים האלה עומדים מעל כולם.
אודינזה נוסדה בשנת 1896 וזכתה באליפות בשנה הראשונה לפעילותה, למרות שהתואר מעולם לא הוכר כשלה. מאז, המועדון הצליח להתקרב לזכייה בסקודטו באמצע שנות ה-50, אבל זה כל מה שהצליח לעשות.
בשנת 1976 נרשמה נקודת מפנה, כשאודינזה עברה לשחק באצטדיון חדש, בעל 20,000 מקומות, בשם סטדיו פריולי. היום האצטדיון ידוע בשם דצ'ה ארינה והתכולה שלו עומדת על 25,144 מושבים, שנוספו לאחר שיפוצים והרחבות. מי שעוד היה חדש לאודינזה באותה תקופה היה המאמן מסימו ג'יאנקומיני, שדחף ליישם את הטוטאל פוטבול ההולנדי, כולל משחק לחץ גבוה ושחקנים טכניים מאוד. האוהדים היו מבסוטים ומילאו את האצטדיון במשחקי הבית, השחקנים אהבו את השיטה וביצעו אותה היטב, אבל היא לא הניבה תארים, מלבד זכייה בסירייה ב ועלייה לסירייה א. ב-1980 התרחש הבלגן הגדול, כשאודינזה, ביחד עם קבוצות אחרות, הואשמה בסדרה של הימורים על משחקים. לאחר מאבק משפטי ארוך וקשה, הליגה לא החליטה על הורדת הקבוצה לליגה השנייה.
ב-1983 הגיע לאודינה ארתור אנטונס קוימברה, הידוע בכינויו זיקו. ולא רק שהוא הגיע לאודינזה, אלא שבדרך הוא דחה הצעה ממילאן. על המגרש זיקו עשה הכל – כבש שערים מדהימים, גרם אושר לאוהדים ועזר לאודינזה להתקדם במעלה הטבלה. והוא בהחלט עזר לקבוצה למכור את כל הכרטיסים לכל משחקי הבית, וגם לחלק גדול של משחקי החוץ. בעונה השנייה שלו הוא נפצע וכשהוא חזר לשחק, הוא כבר לא היה אותו השחקן. זיקו שיחק 39 משחקים בחולצות הפסים והבקיע 22 שערים. בדרך הוא כבש את לב כולם.
מלבד שלוש עונות מופלאות במהלך שנות ה-90, כשאוליבר בירהוף היה האיש המרכזי בהתקפה, אודינזה היתה צריכה לחכות כמעט 20 שנים של עליות וירידות עד שהגיע השחקן הגדול הבא. ובאנטוניו די נטלה הגיע ב-2004, זה היה סיפור אהבה ממבט ראשון. כשדי נטלה פרש ממשחק ב-2016, הוא רשם לזכותו 385 משחקים במדי אודינזה ו-191 שערים.
ואולי יש עוד סיפור שישקף את המועדון: ב-2016 לבשו 11 שחקני ההרכב הראשון של אודינזה 11 חולצות שונות מ-11 עונות שונות בהפסד 2-1 ללאציו. החולצות היו כולן, כמובן, פסים שחורים-לבנים בחזית וגב שחור, ובסיום המשחק נאספו החולצות ונמכרו במכירה פומבית לטובת מטרת צדקה.
היריבה הכי גדולה של אודינזה היא טרייסטה, כשהמשחק בין השתיים מהווה דרבי מקומי, אולם השכנה כבר לא משחקת מזה שנים ארוכות בסירייה א. יריבות גדולות נוספות הן האלאס ורונה, נאפולי (כולל מלחמות אלימות בין שני מחנות האוהדים) ובולוניה.
אודינזה זכתה בגביע האינטרטוטו בשנת 2000. המועדון לא זכה מעולם באליפות הסירייה א או בגביע האיטלקי.
מזה למעלה מעשור שטיקטינגו גאה לספק את שירות הכרטיסים האמין ביותר, היעיל ביותר ועם המחירים הטובים ביותר. אנו מציעים מגוון רחב של כרטיסים לאירועי ספורט והופעות חיות ב-120 מדינות ברחבי העולם. צוות אנשי המכירות הרב-לשוני שלנו מוכן לעזור לכם בכל דרך במטרה לספק לכם את החוויה המשלמת. אתם יכולים להתקשר אלינו, לצוטט איתנו, או למלא את טופס "צרו קשר" באתר.
נשמח לעזור לכם. ועכשיו הגיע הזמן לבחור את הכרטיסים למשחקי אודינזה.